הסיפור שלנו
איך הכל התחיל
משינוי בלתי צפוי לקצב חיים חדש — סיפור של רונית ואלי באלרון.
חיי שגרה במרכז
עד תקופת הקורונה, ניהלנו חיי שגרה באזור המרכז. אלי עסק במטבחים, ואני עבדתי באל על. הקצב היה אינטנסיבי — הכל מהיר, הכל בלחץ. הצפון היה מקום שמטיילים אליו פעם בשנה, לא משהו שחושבים עליו לעומק.
חל"ת והרבה זמן לחשוב
ביום בהיר אחד שלחו אותנו לחל"ת. קצב החיים השתנה, ופתאום מצאנו את עצמנו מטיילים קצת בצפון. נסיעה ועוד נסיעה, מחשבה ועוד מחשבה — ומתוך תקופה של חוסר ודאות, צמחה מחשבה לשינוי בקצב החיים.
על ספסל באניעם, עם נוף לכנרת, התקבלה ההחלטה — והסכמה של הילדים.
למה דווקא אלרון
את אניעם לא הכרנו לפני ימי הקורונה. הגילוי היה הדרגתי — יישוב במיקום מעולה במרכז הגולן, קרוב לקצרין, בין שפע נחלים, מעיינות, מפלים, נוף לכנרת ולחרמון.
את השם בחרנו אחרי התייעצויות רבות. השילוב — אלי ורונית — היה השם המנצח. ולכן: אלרון. הוספנו "אירוח בגולן" כדי שיתאים לכל מחפשי הצימרים — זוגות, מטיילים, רומנטיקה, חברים, משפחות.
מקום שיותר מצימר
כשהתחלנו להקים את המתחם, חלמנו על מקום שבו האורחים שלנו יקבלו חוויית אירוח שלמה ומהנה.
השקענו מחשבה בריהוט, באיכות, בעיצוב ובכל פרט ופרט — שהמקום יהיה מזמין ומהנה. הוספנו ערסלים ופינות ישיבה מפנקות במרחב החיצוני, כך שבכל אחד מהצימרים האורחים יוכלו להתנתק מהשגרה ולהתחבר לשקט ולטבע.
הצימריסטים שלנו באים כאורחים — ועוזבים כמשפחה.
אלרון היום
